ההיסטוריה של הסבון

 
 

 
ההיסטוריה של הסבון
נראה כי הסבון היה בשימוש כבר 2800 שנה לפני הספירה. חומר דמוי סבון נמצא בכדי חרס מתקופה זו. באותם ימים שימש הסבון ככל הנראה למטרות רפואה או לעיצוב שיער ולא למטרות נקיון. לכביסה השתמשו במיני צמחים. לצורכי ניקוי הגוף נהגו לטבול במים או לנסוך את הגוף בשמן.
מכתבים על פפירוס במצריים, ב 1500 לפני הספירה נכתב על שימוש בתערובת עשויה משומן ואפר לצורך ריפוי מחלות עור.
בתנך מוזכר השימוש בסבון בספר  ירמיהו  פרק ב, "תכבסי בנתר ותרבי לך בורית, נכתם עוונך". ככל הניראה הבורית שימשה אז כסבון.
ביוון השתמשו לצורך ניקוי בחימר, חול ואפר. לאחר מכן משחו על גופם שמן ושפשפו את הגוף עם מכשיר מתכתי מיוחד.
קליאופטרה השתמשה לרחצה באמבט שמנים ארומטיים ובחול לבן לצורך פילינג.
אגדה רומית עתיקה מספרת כי נשים רומיות שנהגו להשתמש במי הטיבר לכביסת בגדים מצאו כי במקום מסוים בנהר יש בוץ מיוחד אשר גורם לכביסה להיות נקיה יותר. מקום זה נמצא למרגלות גבעת ספו, גבעה קדושה עליה הקריבו קורבנות. ככל הנראה הבוץ הפלאי היה שומן החיות שניגר, התערבב עם אפר עצים והתקבל בוץ מיוחד. בוץ זה היה בעצם מין סבון.
בתקופת הרומאים נבנו מרחצאות ועשירי רומי השתמשו במרחצאות כמקום בילוי. בבתי המרחץ בתקופת רומא השתמשו בשמנים בעיקר. רק מעטים השתמשו בסבון לצורך ניקוי.
מתקופת הרומאים ועד המאה ה 18 קימות עדויות רבות על שימוש בסבון. הסבון היה יקר. את הסבון הכינו משומן חיות ואפר צמחים או משמן זיתים ואפר. בסבון השתמשו בעיקר לכביסה. לרחצה השתמשו בעיקר בקליפות עצים. באותה תקופה הסבון היה מוצר יוקרה ושימש רק את העשירים.
פריצת הדרך בייצור סבון היתה בשנת 1791 כאשר כימאי צרפתי בשם לה בלנק מצא דרך זולה ופשוטה יחסית להכין מי אש ממלח אשר שימשו תחליף יעיל לאפר.
שנה לאחר מכן צרפתי אחר בשם שברל גילה את ההרכב של מולקולת השומן וכתוצאה מעבודתו נמצא הבסיס הכימי לייצור הסבון.
קצת מאוחר יותר פירסם לואי פסטר את מחקריו שעסקו בחשיבות השמירה על היגיינה למניעת התפשטות מחלות, והשימוש בסבון הפך נפוץ יותר ויותר.
 
בתקופת מלחמות העולם בשל מחסור חמור בשמנים ושומנים, הצליח מדען גרמני ליצור חומר סינטטי בעל תכונות דומות לסבון. חומרים אלה היו זולים יותר וייצורם הלך וגבר. חומרים אלה נקראים דטרגנטים ומבחינה כימית אינם סבון. בנוסף חלק גדול מחומרים אלה אינם פריקים ואינם ידידותיים לסביבה.
בשנים האחרונות עם המגמה העולמית של "חזרה לטבע" חזרו לייצר את הסבונים הטבעיים בייצור ביתי בכמויות קטנות מחומרים איכותיים.
 
היום אנשים רבים הפכו את ייצור הסבון לתחביב עם מרשמים ייחודיים, איכותיים ומקוריים.












 
 

גרסה להדפסה גרסה להדפסה       שליחה לחבר שליחה לחבר